Ralbag Divrei HaYamim I 6 – רלב"ג דברי הימים א ו‏ – Mikraot Gedolot

(ז) עמינדב בנו קרח בנו – הנה עמינדב הוא יצהר אסיר. (ח) אלקנה בנו וגו׳ – הנה ידוע כי אלו השלשה היו כלם בני קרח ר״ל אסיר אלקנה ואביאסף ואחר זה זכר כי אסיר היה בן אביאסף ותחת היה בן אסיר ואוריאל היה בן תחת. ונקרא אמר זה צפניה. ועזיה היה בן אוריאל. ונקרא אחר זה עזריה. ושאול היה בן עזיה ונקרא אחר זה יואל. וקצר מלהזכיר שאלקנה היה בן שאול וזכר שבני אלקנה היו עמשי ואחימות וקצר מלהזכיר שעמשי הוא אבי אלקנה אך זכר שבני אלקנה הם צופי הנקרא גם כן צוף ותחת היה בן צופי ונקרא גם כן תוח (למטה י״ט) או תוחו (שמואל א א׳:א׳). ואליאב היה בן תחת ונקרא גם בן אליאל או אליהוא וירוחם היה בן אליאב. ואלקנה היה בן ירוחם ושמואל הנביא היה בן אלקנה ושני ואביה. וידמה שאלו השלשה היה כלם בני חנה באמרו כי פקד י״י את חנה ותלד שלשה בנים ושתי בנות (שמואל א ב׳:כ״א) ואולם בני פנינה מתו כלם כמו שאמרה חנה עד עקרה ילדה שבעה וגו׳. (טז) ממנוח הארון – רוצה לומר: כי כאשר יהיה שם בית י״י שיהיה נח בו הארון כמשפט יהיו שם משוררים וקודם זה התקין דוד שיהיו משרתים בשיר לפני משכן אהל מועד שהיה בגבעון או יהיה הרצון בזה שזה הענין תקן דוד מעת שהניח הארון באהל אשר הכין לו וזה היה בעת אשר הוציא אותו מבית עובד אדום כמו שיזכר אחר זה והפירוש האחרון הוא היותר נכון. והנה המשורר שהיה מבני קהת היה באמצע כי עבודת בני קהת היתה היותר נכבדת ולימינו היה אשר מבני גרשון שהיתה עבודתו יותר נכבדת מעבודת בני מררי ולשמאלו היה אשר מבני מררי. ולמדנו מזה כי הגדול ראוי שיהיה באמצע ולימינו מי שהוא אחריו בגדולה ולשמאלו השלישי לו בגדולה. (לג) ואחיהם הלוים וגו׳ – רוצה לומר: לשיר ולשמור משמרת והם השוערים. (לד) מקטירים על מזבח העולה – כגון עולות ומנחות וחטאות ואשמות שהם קדש הקדשים.
ולכפר על בני ישראל – רוצה לומר: שהעולות והמנחות הם קדש הקדשים והחטאות והאשמות הם קדש הקדשים ובאים לכפר על בני ישראל והנה כל הקרבנות באים לכפר כמו שבארנו בפרשת ויקרא. (לח) צדוק בנו אחימעץ בנו – הנה לא זכר רק עד זמן דוד מערי אהרן השמיט בזה המקום יוטה וגבעון (יהושע כ״א:ט״ז וי״ז) כי סמך על הכלל שזכר בסוף. (מד) ואת עשן – הוא הנקרא עין בס׳ יהושע (יהושע כ״א:). (מה) עלמת – הוא הנקרא עלמון בס׳ יהושע (יהושע כ״א:י״ח). (מו) ולבני קהת הנותרים ממשפחת המטה – אמר הנותרים לפי שבני אהרן הם ממשפחתם.
ממחצית מטה חצי מנשה – הנה קצר בזה ולא זכר שבט אפרים ודן כי משני אלו השבטים וחצי שבט המנשה היו להם אלו הערים כמו שזכר בס׳ יהושע (יהושע כ״א:כ׳-כ״ו). (מז) ולבני גרשום למשפחותם – אמר למשפחותם כי כל משפחות גרשום נכללו בזה מה שלא היה כן במשפחות בני קהת ולזה גם כן אמר לבני מררי למשפחותם. (מט) את הערים ואת מגרשיהם – רוצה לומר: הערים השלש עשרה שנתנו לבני אהרן ממטה בני יהודה וממטה בני שמעון וממטה בני בנימין והם הערים שנזכרו במה שקדם. (נא) וממשפחות בני קהת – רוצה לומר: הנשארות מהם ויהי ערי גבולם ממטה אפרים. הנה השמיט לזכור מטה דן. כי ממטה דן היו להם ערים גם כן כמו שנזכר בספר יהושע (יהושע כ״א:כ׳-כ״ו). והשמיט מהערים אלתקא וגבעון כי סמך על הכלל והנה מה שקרא יקמעם הוא קבצים בס׳ יהושע (יהושע כ״א:כ״ב) ומה שקרא ענר הוא תענך (יהושע כ״א:כ״ה) ומה שקרא בלעם הוא גת רמון (יהושע כ״א:כ״ה). (נו) לבני גרשום וגו׳ – הנה זכרם כלם אך שנה קצת השמות עשתרות הוא בעשתרה בס׳ יהושע (יהושע כ״א:כ״ז). (נז) קדש – הוא קשיון בס׳ יהושע (יהושע כ״א:כ״ח). (נח) ראמות – הוא ירמות (יהושע כ״א:כ״ט).
ענם – הוא עין גנים (יהושע כ״א:כ״ט). (נט) משל – הוא משאל (יהושע כ״א:ל׳). (ס) חוקק – הוא חלקת (יהושע כ״א:ל״א). (סא) חמון – הוא חמת דאר (יהושע כ״א:ל״ב).
קריתים – הוא קרתן (יהושע כ״א:ל״ב). (סב) לבני מררי וגו׳ – השמיט שני ערים והם יקנעם וקרתה ושנה קצת שמות הערים שזכר והנה רמונו הוא דמנה (יהושע כ״א:ל״ה) ותבור הוא נהלל בס׳ יהושע. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון